לעיתים, אנו כהורים, נוטים להעלים עין משינויים המתרחשים בהתנהגויות האכילה של ילדינו בגיל ההתבגרות. שינויים הם הרי חלק בלתי נפרד מגיל ההתבגרות. הם נמצאים הרבה עם חברים ואוכלים מחוץ לבית ואנחנו בקושי רואים אותם. הילדים בגרו ולכן לכאורה הם פחות זקוקים לנו. אנחנו יכולים להתפנות לקריירה ולעיסוקים שהזנחנו בהיותם קטנים והטיפול בהם היה הרבה יותר אינטנסיבי.
דווקא משום שזה גיל רגיש במיוחד לשינויים והשפעות חיצוניות, אנחנו צריכים להיות ערניים במיוחד לשינויים המתרחשים אצל ילדינו.
חלק מהשינויים הם חיוביים ורצויים כמו: צמיחה לגובה, התפתחות מינית, עצמאות בהכנת האוכל, פתיחות לטעמים ומזונות נוספים ועוד, אך חלק מהשינויים צריכים לעורר אצלנו תשומת לב ואפילו להדליק אור אדום.
דוגמאות לשינויי התנהגות מדאיגים הם: אכילה בחדר במקום במטבח או במקום שנהוג לאכול בו בבית, צמחונות או טבעונות, שינוי קיצוני בטעמים, המנעות מאכילה של מרבית הארוחות בבית, שינויים קיצוניים באכילה- הן בתוכן והן בהתנהגות האכילה (המנעות מוחלטת מאכילה של קבוצות מזון מסוימות כמו פחמימות ושומנים, אכילה איטית מאד או מהירה מאד, אכילה לפי סדר מאד מוקפד וכד'), דיאטה על מנת לרדת במשקל, אכילה רגשית הגורמת להשמנה ועוד.
כיצד הורים יכולים לאתר בעיות או הפרעות אכילה בילדים ובני נוער ומה עליהם לעשות כאשר יש להם חשד שלילדיהם יש הפרעות אכילה?
רצוי להמשיך לשקול ולמדוד את הנערים/ות מידי שנה. לגבי כל שינוי קיצוני במשקל, גם אם כתוצאה משינוי בגובה, כדאי להתייעץ עם רופא הילדים.
בכל חשד, אפילו קל, לשינויים בהתנהגות האכילה, משקל הגוף, דימויי הגוף, דימויי עצמי או מצב הרוח של הילד יש לפנות לאנשי מקצוע: רופא ילדים, דיאטנית קלינית, פסיכולוג או פסיכיאטר ילדים.
איתור מהיר של הפרעת אכילה יכול לעיתים למנוע את הידרדרותה. לכן, צריך להיות עירניים ובכל ספק עדיף להתייעץ עם דיאטנית קלינית או רופא ילדים.
במידה ואיש מקצוע העלה חשד שיש הפרעת אכילה פניה לטיפול מיידי היא קריטית. הטיפול חייב להעשות ע"י מטפלים מומחים לטיפול בהפרעות אכילה, רצויי במרכז טיפולי רב תחומי כמו מרכז ISIS לאיזון גופני נפשי ותזונתי.
לעיתים אנו כהורים חוששים מביקורת של אנשי המקצוע על תיפקודנו כהורים. החשיפה מאיימת עלינו ואנו מרגישים אשמים ואובדי עצות. כאשר מגיעים ליעוץ עם אנשי מקצוע, המאבחנים ומטפלים בהפרעות אכילה, יש למטפלים רצון לגייס את המשפחה לתהליך השינוי, לעזור לה ולתמוך בה כדי לאפשר הבראה. אין שיפוט ואין הטלת אשמה אלא התגייסות של כל אנשי המקצוע לתמיכה ועבודה משותפת עם המשפחה.
אל תמתינו עד שיהיה מאוחר מידי. הפרעת אכילה לא מטופלת יכולה להוביל לפגיעה גופנית בלתי הפיכה ואף לתמותה.
