עודף משקל הנובע מאכילת יתר הוא אחד מהאתגרים הגדולים ביותר העומדים בפני מערכת הבריאות, הן מבחינת בריאות הגוף והן מההיבט של בריאות הנפש. פעמים רבות אכילת יתר שמובילה ל השמנה היא בעצם תוצאה של התמכרות לאוכל. נשאלת השאלה כיצד פעולה יום – יומית כמו אכילה הופכת לדבר בעייתי אשר מסב אומללות ופגיעה בריאותית משמעותית?
התמכרות היא למעשה אובדן שליטה של האדם על תחום מסוים בחייו. כאשר אדם מכור למשהו הוא הופך לתלוי בדבר אליו התמכר, לצורך רווחתו הנפשית, ולא מסוגל להגיע לאיזון נפשי בלעדיו. זה ההיבט הראשון שמאפיין התמכרות. היבט נוסף הוא הצורך ההולך וגדל. אדם אשר מכור לאוכל יזדקק לכמות גדלה והולכת של מזון בכדי להרגיש מאוזן רגשית. ההיבט השלישי הוא תסמונת הגמילה. כאשר האדם חווה מחסור הוא חווה מצוקה גופנית ובעיקר נפשית, בדומה לנרקומן שנותר ללא סמים.
נשאלת השאלה מדוע אנשים מתמכרים?
מה עומד בבסיס ההפרעה הזו וכיצד היא נוצרת. ההסבר שאני מוצא כמועיל ביותר הוא שמדובר בזיהוי שגוי של צורך. אנסה להמחיש זאת באופן פשוט. נניח שלאחד ההורים יש קושי עם קרבה רגשית ובכל פעם שהילד זקוק לקרבה ההורה נרתע מכך באופן לא מודע ומפרש את המצוקה של הילד כרעב. כך נוצר חיבור אצל הילד בין צורך בקרבה רגשית לבין הרעב ובכל פעם שהוא צריך אנשים הוא פונה למקרר. האכילה מסיחה את הדעת מן הצורך הרגשי אבל רק לרגע. זמן קצר לאחר מכן שוב חוזר הצורך ושוב פונים לאכילה וחוזר חלילה. נוצר מצב שלמרות שאוכלים כל הזמן נשארים גם כל הזמן רעבים כיוון שהמזון שצורכים (אוכל) הוא לא המזון שאליו רעבים (קרבה). משום שכל ההתרחשות הזו היא בלתי מודעת אין כל דרך לתקן את הזיהוי השגוי. האדם נעשה תלוי במזון לצורך איזון רגשי אבל הוא לעולם לא מסופק באמת וכך נוצרת התמכרות עם התסמינים שתוארו מעלה. חשוב להדגיש שזו דוגמה אחת מיני רבות לזיהוי שגוי של צורך מתוך שיבושים רבים אפשריים.
כיצד מתמודדים עם התמכרות?
ראשית כל צריך לזהות את הבעיה. התמכרות היא אחת ההפרעות המוכחשות ביותר מבין ההפרעות הפסיכולוגיות. אנשים לא מודעים לקיומה וגם מתקשים מאוד להודות באובדן שליטה. לאחר שמזהים את הבעיה יש כמובן גם צורך להתמודד עמה. גם ההתמודדות היא דבר לא פשוט כיוון שמדובר בתופעה שיש לה שורשים עמוקים הן מבחינה פסיכולוגית והן מבחינה התנהגותית. הדרך הטובה ביותר היא טיפול שמשלב את שני ההיבטים הללו – ההיבט הפסיכולוגי/רגשי וההיבט ההתנהגותי/תזונתי. האדם חייב להכיר קודם כל בכך שאיבד את השליטה על התנהלותו בנושא אכילה ושלמעשה הוא לא יכול לטפל בבעיה זו לבדו. שהרי אם היה יכול לעשות זאת לבדו ברור שכבר היה עושה זאת. לכן יש לפנות למקור עזרה חיצוני שיכניס כוח מבחוץ שלא קיים בתוכו. הדבר השני שחשוב לעשות זה להתמיד ולא לוותר. ההתמכרות היא הפרעה מסובכת שנוצרה לאורך שנים רבות ולא ניתן לפתור את הבעיה בזמן קצר. לכן צריך לקחת נשימה ארוכה ולראות את ההתמודדות כריצת מרתון ולא כריצת 100 מטר. מניסיון רב בעבודה עם מכורים אני יכול לומר שאדם שמתקיימים אצלו שלושת המרכיבים הללו: כנות למול ההתמכרות (הכרה בהתמכרות של עצמו), פניה לטיפול מקצועי וסבלנות לשאת את הטיפול לאורך זמן יכול להצליח במידה רבה להתמודד עמה.
