שמירה על מזווה ומקפיא מלאים באופן הנכון, עם מזון שהמשפחה צורכת, יכול לא רק לחסוך כאב ראש לפני הכנת ארוחת הערב, אלא גם הרבה כסף בארנק.
המקפיא
"הפריזר" בלשון העם, הוא בהרבה משפחות בישראל מעין "חור שחור" שיש נכנס אליו , אבל אין יוצא.
הסיבות למצב זה נובעות משימוש לא נכון במשאב נהדר זה שעד לפני כ- 80 שנה לא היה קיים ולמעשה אילץ את המבשלת הביתית לסור אל השווקים מספר פעמים במהלך השבוע ולמעשה "לשעבד" אותה אל המטבח.
המצב כיום שונה בתכלית, כולנו מעוניינים במזון מהיר אך יחד עם זאת בעל ערך תזונתי גבוה ומגוון.
המקפיא הוא אחד הכלים החזקים ביותר שיש בכל מטבח ביתי על מנת להשיג מטרות אלו. שימוש נכון בו יכול להפוך את הבישול הביתי לנוח, זמין ואף חסכוני.
לפניכם מספר כללי ברזל שיעזרו לכל אחד לשפר את השימוש במקפיא:
לפני כל שינוי יש לבדוק מה המצב הקיים. זאת אומרת, היו כנים עם עצמכם, פתחו את המקפיא ובדקו, כמה מן המוצרים שמאכלסים אותו מעובדים, כמה מהם בעלי שומן צמחי מוקשה וכל מיני חומרים שאנחנו לא מזהים בסימון התזונתי. הכרה במצב הקיים מהווה בסיס לשינוי. אל תפחדו. תנקו.
לאחר שהמקפיא נוקה , ערכו רשימת מוצרים שהייתם מעוניינים שיהיו במקפיא. כגון: נתחי בשר, בשר טחון, עופות, בצקים ירקות ואפילו פירות. רצוי לבדוק במשך תקופה של מס' שבועות אם אכן אתם צורכים את אותם מוצרים ע"י עריכת רשימת מלאי שתיתלה על הפריזר. כך, יהיה לכם היכולת לשלוט מה הפשרתם והשתמשתם הכי הרבה.
לרוב, לאחר בדיקה זו יהיו מוצרים שלעולם לא תקנו שוב. אותם מוצרים אמנם נכנסו לפריזר מתוך רצון טוב להשתמש בהם אבל המשפחה לא אוכלת אותם. חבל על הכסף ועל המקום במקפיא. אין שום סיבה לקנות כרוב ניצנים ולשמרו במקפיא כשהמשפחה מעדיפה שעועית ירוקה.
בארגון מלאים של מזון יש מס' כללים תברואתיים שיש לשמור. הפריזר אומנם מאריך לנו את הזמן שבו אנחנו צורכים את המזון. אך זמן זה הוא לא לנצח. גם בטמפרטורות הקפאה יש סיכוי לזיהום. אריזתם של המוצרים מתבלה ומתוך כך גם המוצרים עצמם. אם מדובר במוצר שבישלתם במטבח הביתי אל אחת כמה וכמה.
בשר נא ניתן לאפסן עד שנה , אך אינני ממליצה זאת הן מפאת הטריות שנפגמת עם הזמן והן מפני שהולך ועולה הסיכוי שנשכח ממנו, ולא נבשל אותו.
עוף נא לצורותיו ניתן לאפסן כחודש עד 3 חודשים תלוי אם הוא עבר עיבוד מסוים או לאו. דין בשר עוף טחון לא כדין עוף שלם.
אוכל מבושל ביתי – כל דבר שבושל במטבח הביתי לא מומלץ להשתמש מעבר לחודש ימים. וזאת בתנאי שאוחסן באופן האופטימאלי ביותר באריזה כמה שיותר הרמטית.
ולאחר כל זאת יש לזכור: אוכל שהופשר אין להקפיא בשנית
דרכי אחסון הן קריטיות לשמירת הטריות של המזון ולמנוע בזבוז מיותר.
רבות החברות שמייצרות שקיות ניילון ייעודיות לפריזר. ויאמר שהן עושות את העבודה לא רע בכלל. אך יחד עם זאת נוצר לפעמים בלגן בפריזר בגלל צורתן הלא אחידה.
לכן כדאי לרכוש מס' קופסאות אחידות אם מפלסטיק או זכוכית שיוכלו להיערם אחת על השנייה ולחסוך מקום.
כדאי להקצות חלק מהמקפיא למוצרים שעברו בישול ולכאלו שלא עברו בישול. כמו כן להקצות מקום לאותם מוצרים שקונים קפואים ואנו משאירים אותם באריזות המקוריות, כגון, ירקות.
הקפידו על סימון המוצרים, רישום התאריך בו נקנו ו/או בושלו.כל זאת מוביל לעקרון שמירת מלאים שכל עובד מטבח, או מחסן ציוד מכיר:
– First In First OutFIFO.
שימוש בעקרון זה יבטיח שני דברים עיקריים: קנייה מבוקרת של מוצרי מזון וכתוצאה מכך שמירה על מטבח טרי עם אוכל בריא וכמו כן חסכון כספי.
יישום עקרון זה פשוט, מה שנכנס ראשון למקפיא (ולצורך העניין למקרר או למזווה) הוא הראשון לצאת ולהיאכל. לכן צורת האחסון צריכה להיות מעומק המקפיא החוצה. כדי שתמיד נשלוף את המוצר ה"ישן" ביותר שנכנס. בדרך זו ניתן לנטר איזה מאכלים פופולאריים יותר בקרב המשפחה. מה ש"רץ" יותר יהיה בעל תאריכים עדכניים יותר.
ועכשיו למהפך האמיתי בתרבות המטבח שהפריזר מאפשר לנו. בכל פעם שאנו מתארגנים לבשל תבשיל , כדאי להכפיל את הכמות ולהקפיא חצי. אותו חצי יעזור לנו ב"ימים קשים". הכוונה לקציצות, תבשילי קארי, צירים, רטבים, מחיות בצקים וכיוצ"ב.
לסיכום, המקפיא הוא כלי עזר נפלא לשיפור וייעול הבישול הביתי שיכול להוות גורם מרכזי בשיפור התזונה המשפחתית. הכול תלוי בתכנון נכון וניצול מרבי של הטכנולוגיה הכול כך זמינה של הקפאת מזונות.
