מי היה מאמין שדווקא קדיולוג יהפוך לדמות המשפיעה ביותר על עולם הדיאטות? מצד שני, למה זה אמור בכלל להפתיע אותנו?
למרות שהמושג כולל כמה וכמה גישות תזונתיות, חלקן "עתיקות" למדי, מי שללא ספק תרם בצורה המשמעותית ביותר ל"שיווק" של הקטוגנזה לציבור הרחב הוא ד"ר רוברט אטקינס. מאז, דיאטת אטקינס הפכה לשם נרדף (כמעט) לדיאטה דלת פחמימות, עד כדי כך שלא אחת דיאטנית קלינית תשתמש במושגים הללו בערבוביה (ולא כך היא, כפי שנראה מיד).
ד"ר אטקינס, נעים להכיר.
בצורה יוצאת דופן אחד האנשים המשפיעים ביותר בעולם התזונה כיום הוא בכלל לא דיאטנית קלינית. ד"ר אטקינס היה קרדיולוג, שחיפש פתרון לבעיה אישית- השמנת יתר.
כתוצאה מהרגלי אכילה בעייתיים, לחץ ושעות עבודה בלתי אנושיות (או במילים אחרות, תקופת ההתמחות), ידידנו הרופא ז"ל הצליח להגיע למשקל גוף של למעלה מ-100 ק"ג.
לאחר שניסה כמה וכמה דיאטות ידועות וידועות פחות בתקופתו (ללא דיאטה לפי סוג דם ושאר המצאות מודרניות…), כחלק מעבודתו כרופא, נחשף אטקינס למאמר של כמה חוקרים (פנינגטון וחבריו) שפרסמו בעיתון המדעי הנודע AMA הצעה להגביל את צריכת הפחמימות כדרך יעילה ומהירה לירידה במשקל.
הד"ר ניסה, הצליח, והתאהב.
בהמשך הדיאטה פורסמה במגזין הנשים "ווג" (1970), ורק לאחר כשנתיים קיבלה את שמה הנוכחי- דיאטת אטקינס- לאחר שהרופא יחד עם דיאטנית קלינית ועוד כמה יועצים פרסמו את הספר "המהפכה התזונתית של ד"ר אטקינס".
אז מהי הדיאטה הקטוגנית
דיאטנית קלינית "פרופר" תגדיר דיאטה קטוגנית כדיאטה בה צריכת הפחמימות בתזונה היא נמוכה מאוד עד זניחה. ה"שו"ת" הבא לא אמור להחליף יעוץ אישי על ידי דיאטנית קלינית, שכן התאמת התפריט צריכה להעשות בצורה פרטנית להעדפות ולמגבלות של כל אחד, אלא רק לתת "מושג כללי" לגבי דיאטת אטקינס ודיאטות קטוגניות אחרות:
- כמה פחמימות מותר לי לאכול?
תלוי מאוד בהרכב הגוף (אחוזי שומן), פעילות גופנית, ובעיקר גנטיקה. התשובה המדעית- כל כמות שלא תפגע בקטוגנזה. דיאטנית קלינית יכולה להמליץ ל"משוגעים לדבר" לבדוק את הקטוגנזה- למדוד את רמת גופי הקטון בשתן לדוגמא- וכך לדעת בדיוק (ניסוי וטעיה) כמה מותר להם לאכול.
למרזה הממוצע ד"ר אטקינס הציע מלכתחילה להגביל את הצריכה לכדי פחות מ-40 גרם פחמימה ביום. מחקרים עדכניים מראים שבתחילת הדיאטה, כדי להשרות קטוגנזה, צריך להגביל לכדי יותר מ-30 גרם פחמימה, ובהמשך ניתן לעלות קצת את הכמות. בכל מקרה מדובר בכמויות קטנות מאוד.
- האם כל הפחמימות נחשבות כפחמימות, או רק "מתוק"?
בעיקרון, המספרים שהבאנו לעיל מתייחסים לפחמימות מכל סוג, כולל חד סוכרים, דו סוכרים (פירות, סוכר שולחן, חלב וכו') ופחמימות מרוכבות (עמילן וגליקוגן). עם זאת, כנראה שפחמימות פשוטות עוד יותר "הורסות קטוגנזה" מאשר פחמימות מרוכבות, ולכן צריך להזהר בהן עוד יותר. בנוסף, בחלק מן המחקרים גם פחמימות שלא מעוכלות על ידי גוף האדם, כמו תחליפי סוכר (אספרטם, אסטוסולפם K, סכרין ואחרים) הראו פגיעה בקטוגנזה.
- האם הדיאטה מסוכנת?
ככל הנראה שלא. מחקרים גדולים שנערכו בנושא הראו דווקא ירידה בגורמי סיכון קרדיו-ווסקולריים (פרופיל שומנים בדם, סימני דלקת ועוד). כל דיאטנית קלינית תסכים שהשמנת יתר הרבה יותר מסוכנת מכל הגבלה דיאטתית.
- האם הדיאטה יעילה?
מאוד. מחקר גדול שנערך בקריה למחקר גרעיני בישראל והשווה כמה גישות דיאטתיות הראה שדיאטה דלת פחמימות מביאה לירידה המהירה ביותר במשקל.
לסיכום, המחקרים העדכניים בנושא מראים כי דיאטת אטקינס ככל הנראה אינה מסוכנת לבריאות, לפחות לא במידה שהוצעה על ידי הממסד הרפואי ה"מסורתי" עם פרסום הגישה התזונתית הקטוגנית.
הנתונים שבידנו מראים כי מדובר באחת הגישות היעילות ביותר לירידה מהירה באחוזי השומן, אך אליה וקוץ בה- בנוסף לתופעות לוואי שונות שעלולות להופיע בחלק מן המטופלים (חולשה, הרגשה כללית רעה וכו'), "שבירת" הדיאטה מביאה לחזרה מהירה מאוד למשקל המוצא ואף גבוהה מכך. לכן דיאטנית קלינית בדרך כלל שומרת את הגישה אך ורק לתתי קבוצות מיוחדות.
